הצד השני של השתיקה

לא מעט פתגמים או אמרות נקשרו למושג 'שתיקה', "שתיקה לחכמים", "סייג לחוכמה שתיקה" ועד ל"שתיקה רועמת".

סדנאות מיינדפולנס או יוגה, כולן משפרות את מיומנות ההקשבה וההכלה שלנו לקולות הפנימיים, לנשימה לחיבור לעצמי, הכרתו והכלתו.

בלטרון שוכן מנזר השתקנים אשר דייריו הם נזירים שגזרו על עצמם נדר של שתיקה. רעיון הנדר, אותו פוגשים גם אצל הבודהיסטים וגם אצל ההודים ותרבויות רחוקות נוספות, אמור לחבר ולהעמיק את הקשר של הנזירים, כל אחד מהם עם האלוהים בו הוא מאמין.

טרנד השתיקה, בימים עברו כמו גם בעת הנוכחית, מקבל ביטוי בצורה של סדנאות, שהנושאים שלהם דנים במפגש עם הקולות הפנימיים, התבוננות פנימה ומציאת השקט הנפשי המיוחל. כלומר, בגזרה זו ישנו קונצנזוס באשר לסגולות השתיקה, מהבנת התועלת שבה ועד להיבט התרפויטי שלה או בעצם בשקט.

אין עוררין לגבי סגולות השקט הפנימי, בניגוד למילים שיתכן ומוערכות יתר על המידה שכן לעיתים הן מתרגמות את רחשי האחר ולא את שלנו. בנוסף, ניתן לזהות כיום דרכי ביטוי שונות, האחד דרך השמעת המילים, השני בכתב והאחר, והיצירתי בחבורה, דרך מוסיקה וכתיבת שירים, או שילובן.

אבל מה קורה בזוגיות? רוב המשברים קורים כאשר זוגות טובעים בים המילים, דרך הפרשנות שלהן ועד לתגובה המרה. המילים לא מרצות או לא פוגעות בעצם העניין ובלב המושא, הרגש כבד ומתוסכל והתגובה שלא מאחרת לבוא, לעתים אף אינה מביישת את התפרצות הר הגעש, אתנה, השוכן בסיציליה אשר באיטליה הרומנטית.

למרות כל זאת, אנחנו נוטים להיבהל משתיקה, מתרגמים אותה לאין ספור התרחשויות ופרשנויות, רובן מדברות על התעלמות, התנכרות ואפילו אלימות. במקרה הטוב, מופנם עלול להפוך למרוכז בעצמו או אחד שחלש במילים, יהפוך ללא כשיר לקשר.

תופעת השתיקה פוגשת אותנו לעיתים גם בעולם הדייטים. לא פעם, בדייט ראשון, משתררות שתיקות מעיקות, מה שגורע מהאפשרות לקיום דייט שני. השתיקות הופכות לעתים להיות הקריטריון היחידי להצלחתו של דייט. לא תהיינה כאן הנחות, אין קרדיט לקוריקולום של הפרטנר, שכן ניכר שהדרך לפסגה נעשתה תוך שימוש חכם במילים. שתיקתו בערב המיוחל הופכת לחזות הכול, גם אם הוא בעצם דברן חסר תקנה, אך לעולם לא נדע.

אם כך למה שתיקה, בעיקר בדייט הראשון, מפחידה אותנו, אך לא רק? או לחילופין, מה יש בהן, במילים השוצפות, שמרגיע אותנו? הדרך הכי מקובלת לתקשורת היא כמובן שיח מילולי. בצורה כזאת, הפרשנות היא מיידית, אין לי צורך להתאמץ כדי להבין, אין לי צורך לנתח יתר על המידה, המילים משקפות צרכים, מתרגמות מאוויים ורצונות. הן יוצרות מצב שמרגיע, מפשט את המציאות ומפחית חרדה, שכן אחת הדרכים להיות רגוע היא מעצם הבנת הסיטואציה. ומנגד, כל מצב שבו אני לא יודע איך לתרגם ולהבין את המציאות, מהווה עבורנו סוג של טריגר ללחץ.

המילה המדוברת היא אבן יסוד בתקשורת בין בני אדם ולא בכדי. יש בהן אלמנט מרגיע ומניח את הדעת. ולכן, בדייט הראשון, כאשר באופן טבעי אנחנו מגיעים מאוד מתוחים, נרגשים, דיוק מיצובנו בדינאמיקה מאוד חשוב ולו רק לצורך הפחתת הלחץ. ננסה להבין בתוך ובין השורות האם הוא בעניין שלי ומה הוא מרגיש כלפיי.

ואולי נחשוב טיפה אחרת, ונבין ששתיקה הנה מדד להתרגשות, או דרך לוויסות הרגשות והמחשבות שכרגע מציפות את ראשנו. מאידך, מצד שני, התגובה המיידית הינה לייצר שיח כדי להחזיר לעצמנו את השליטה, השליטה על הבנת המצב שמטרתו כאמור להרגיע, שכן אם לא, הראש יישטף בגל מחשבות ויהיה קושי לעצור את השצף.

מצב זה קצת מזכיר תאונה חזיתית. כל אחד מהצדדים המעורב בה מעוניין להירגע ולהחזיר לעצמו את הנשימה אך הוא נוקט באסטרטגיות שונות שלעתים אף מתנגשות זו בזו. השתיקה עלולה להיות מתורגמת מהר מאוד ע"י הצד האחר ל"שתיקה רועמת" וכך נכתב לו שיר, אלא שבמקרה זה הוא שיר הספד ופרידה לקשר שעדיין לא החל.

אז הבה נעשה מהפך מחשבתי. נעצור את הסחרור, נשב פשוט ללגום מהיין או הקפה, להנות מהטעמים והארומה, להגיד לעצמנו כמה אנחנו נהדרים, לשדר לרגש שהכול בסדר ולהמשיך משם. כי ברוב המקרים זוהי התרגשות בלבד, ברוב המקרים זוהי שתיקה קטנה ואל לייחס לה משמעות גדולה, פרשנות לא נכונה. דייט ראשון אינו בהכרח מדד לטיב היחסים ואפילו לא להערכת בן הזוג בהמשך. אז כמו שיודעים להעריך את השתיקה במסעות של תרמילאים במחוזות רחוקים, במנזרים עוצרי נשימה או בריטריטים שקטים במדבר, כך תאפשרו לה לתפוס מקום לגיטימי בדייט הראשון ואפילו בכלל.